מאת: מהנדס יעקב רוטברט

במשך שנים נבנתה האשליה והתעצמה, שרכב הכלאיים הוא הפיתרון היחיד והטוב ביותר לשמירת איכות הסביבה. זה הרכב שימנע את המשך ההתחממות הגלובאלית; זה הרכב שיוריד את מחיר שמן האדמה בגלל הקטנת הצריכה של הדלק.

אולם אט לאט אשליה זאת מתפוגגת, לפחות חלקית. עכשיו כמעט ברור לכול, שרכבי הכלאיים אין בכוחם לעצור את עליית מחירי הדלק. כי אלה מושפעים מצריכת יתר לעומת היקפם של מקורות האספקה הקיימים כיום. זאת ועוד, הפער ילך ויגדל ככול שתגבר רמת המוטוריזציה בסין ובהודו כתוצאה מעליית רמת החיים. בביג'ינג בלבד מתוספות מידי יום מאות מכוניות חדשות שצורכות דלק רב ומזהמות את האוויר המזוהם שם בלאו הכי. תורמים למצב זה ערכו הנמוך של הדולר והתלות העולמית במשטרים של מדינות המפיקות שמן האדמה, הלא ידידותיות במיוחד לארה"ב, כגון ונצואלה, עיראק וניגריה, שלא לדבר על העוינות האיראנית למערב בכלל.

החשש לא התאמת

מבדיקות שטח שנעשו התברר שהחיסכון בדלק ברכב הכלאיים, בהשוואה לביצועים של כלי רכב זהים הפועלים עם מנוע שריפה פנימית, נע  בין 8-36%. היה חשש, שלא התאמת, בדבר האמינות של רכב הכלאיים ובדבר תקלות צפויות  ויקרות, בגלל הוספת מנוע חשמלי ותוספת משקל של המצברים. מכללים אלו נחשדו בגרימה צפויה של ימי מוסך רבים ותיקונים יקרים. אך אין הדבר כך. רכבי הכלאיים הם אמינים, בטוחים ובהשוואה לכלי רכב הפועלים על מנועי שריפה פנימית, ימי המוסך ועלות התיקונים שלהם - נמוכים.

בקיץ 2005 חתם נשיא ארה"ב, ג'ורג' ו. בוש, על הנחה ממס ההכנסה שיכולה להגיע עד מעל ל-3,000 $ לכל רכב  מרכבי הכלאיים, וזאת מיום 1.1.06 ואילך. עד לתאריך זה, אלה שרכשו רכב כלאיים, היו זכאים להנחה ממס הכנסה בגובה של 2,000 $ בלבד.

התסבוכת האמריקנית

הקונגרס האמריקני סיבך את טבלת ההנחות לרכבי הכלאיים, כך שהן הותנו בחיסכון הדלק של כל סוג רכב בנפרד וזאת לאורך כל זמן השימוש ברכב הנדון. במקרה זה הזיכוי ממס ההכנסה עשוי להיות כמה מאות דולרים בלבד לרכב לא חסכוני כגון: Chevrolet Silverado, לעומת Toyota Pirus שיזכה בזיכוי המירבי שעשוי להגיע אפילו אל מעל ל-3,000 $.

אם התסבוכת הזאת לא הספיקה ולא הייתה מספיק קשה להבנה, נוסף מרכיב אחד שהוא, שאם יצרן רכב כלאיים מסוג מסוים מכר 60,000 יחידות של הרכב הזה, ההנחה לרוכשים בנויה על סולם הנחות יורד.  בתחילה, תהיה הנחה של 50% אחר כך תרד ל-25% עד שתיעלם כליל.

ליצרן מכוניות כמו Ford, שמוכר מעט רכבי כלאיים, ירידת ההנחות בקנייה עשויה להימשך כמעט שנתיים. אך ליצרן מכוניות כמו Toyota , שמרבה במכירת רכבי כלאיים ועשוי להגיע מהר לכמות של 60,000 מכוניות, ירידת ההנחות בקנייה תגיע תוך כמה חודשים בלבד.

כדי לתת לחוק המסובך והלא מובן להיטמע, ניתנה לקונים של רכבי הכלאיים ארכה בין 3-5 חודשים. זאת, גם אם היצרן הגיע כבר לכמות מכירות של 60,000 כלי רכב.

לכן, הקונה מהיר ההחלטה, שרוכש רכב כלאיים בתקופת החסד, זוכה בזיכוי מלא. אלא שעד היום לא ברור לסוכנויות המכירה ולפקידי מס הכנסה, מהתסבוכת הזאת, כמה זמן תימשך תקופת החסד להנחות וכמה יהיה הזיכוי בדולרים לכל סוג רכב לפי אחוזי המכירות. מכאן אפשר להבין, שפקידים קשי הבנה אינם רק נחלתה של מדינת ישראל, גם באמריקה לא חסרים כאלו.  

יותר קילומטראז' יותר חיסכון

בגלל עלותו הגבוהה של הדלק, החיסכון בדלק משמעותו חיסכון ב-$ ונותן פיצוי נוסף למרות ההנחה למחיר הקנייה הבסיסי של רכב הכלאיים. חיסכון זה גדל כאשר הנהג מבצע קילומטראז' גבוה בשנה וחוסך בעלויות דולרים נוספים.

יש הבדל משמעותי בצריכת הדלק בין הסוגים השונים של רכבי כלאיים בהתאם לגודלם ולמשקלם. החסכוני ביותר הינו Toyota Pirus שצורך ליטר אחד דלק ל- 25 ק"מ ועלות ייצורו במשך השנים ירדה ב- 50%. שינוי משמעותי נוסף בפיתוח הינה האפשרות להטעין את מצבר הרכב במוסך שבבית ע"י כך להגדיל את השימוש במנוע החשמלי ולהקטין את התלות במנוע השריפה הפנימית.

גם יצרניות רכב אחרות כגון: BMW, Daimler Chrysler ו- General Motors מפתחות זן חדש של רכב כלאיים, פיתוח שזכה לכינוי המקצועי: Twomode. יתרונו יהיה ביעילותו הגדולה בהשוואה למה שכיום קיים ברכב הכלאיים של טויוטה ויצרנים אחרים. פיתוח של תחליפי דלק אחרים, כגון אתנול, על מנת שניתן יהיה להשתמש בהם בהיקף ארצי, יהיה צורך בפרישת רשת תחנות דלק לאורך כול הכבישים.

החשיבות תגדל אך הדלק יישאר יקר

היות וכל תחליף לבנזין דורש השקעה עצומה הן בפיתוח והן בהקמת רשת שיווק ארצית, עלות זאת תמסמס את ההפרש בין בנזין במחירי היום לבין סוגי הדלק החלופיים שעדיין קיימים רק בארצות אחדות.

עם גבור הלחץ של הארגונים הירוקים, וכאשר החוקים נגד הזיהום  וההתחממות הגלובלית לא יהיו יותר דיבורים אלא מעשיים וכוללים עונשים נלווים, חשיבותו של רכב הכלאיים תגדל. אך ההוכחה שבגלל רכב הכלאיים מחיר שמן האדמה יוזל, היא עדיין אשליה ואולי במקרה הטוב תקווה, כי מספר רכבי הכלאיים עדיין קטן ביותר ותחליפי הדלק חלקם פועל טוב אך רובם עדיין בחיתולים ואין תחנות דלק ברחבי הכבישים שניתן בהם לרכוש תחליפים לדלק.