אילו מים אתה מרשה לעצמך לשתות? מי ברז? מים מינרליים? מים מהשלולית? ואילו מים אתה מכניס לרדיאטור שלך?

קרא על הזליון ונזקי מי ברז

מאת דורון כהן (*)

לא משנה מה אתה מרשה לעצמך לשתות. אולם מאד משנה אילו מים אתה מכניס לרדיאטור של הלקוח שלך. מגוון רחב של פעולות תחזוקה ברכב דורש ריקון מערכת הקירור ומילויה מחדש בנוזל קירור, החלפת צינור, החלפת תרמוסטט, החלפת משאבת מים ועוד. בכל החלפה כזו חודרת כמות נוספת של מלחים שמשתקעים על הדפנות הפנימיות של מעברי המים במנוע, בדיוק כמו בקומקום במטבח. את הקומקום מנקים מדי פעם בחומר ממיס אבנית אבל פעולה כזו למנוע הרכב תגרום נזק לחלקי האלומיניום של המנוע. אז כיצד מנקים?

בעיית האבנית כבעייה מתגמדת לעומת בעיית מוליכות המים המהווים אלקטרוליט בין המתכות השונות המרכיבות את מערכת הקירור וגורמת לפירוקן הכימי בדיוק כפי שתאי המצבר מתפרקים בתהליכים הכימיים.

ראשית חוכמה יש להימנע מצבירת אבנית ומבעיות של אלקטרוליזה במערכת הקירור על ידי שימוש בנוזלי קירור המומלצים על ידי יצרני הרכב של הרכב שאנו מטפלים בו. ברוב המקרים נקבל אריזות סגורות של נוזל קירור מוכן למזיגה (מים ירוקים / ורודים, זה לא רק צבע!) למנוע ובמקרים אחרים נקבל נוזל מרוכז שיש למהלו במים לתערובת הנכונה על פי מדידת משקל סגולי. יש 'פומפה' מיוחדת שמראה את ריכוז הגליקול בנוזל הקירור ובהתאם לכך נקבעת רמת ההתנגדות לקפיאה, למשל מינוס 20 או מינוס 10 מעלות צלזיוס.

מה הם מים מרוכבים?

באותיות הקטנות שעל גבי האריזה של נוזל קירור מרוכז רשום שיש להכין את התמיסה עם 'מים מרוככים'. מה זה?

ראשית, אלה אינם 'מים מזוקקים' היות ולא עברו תהליך של אידוי ועיבוי. המים מוגדרים כ'נטולי מלחים' ברמת ניקיון גבוהה. ניתן להשיג מים אלה גם כמים למגהצי אדים שמקורם במי ברז רגילים שעוברים תהליך סינון עומק וספיגת מלחים דרך עמוד פלסטי שקוף הממולא בחומר מיוחד (כפי שרואים בבתי מרקחת) זהו עמוד ה'זליון' המפורסם ( ראה תמונה).

מספר יצרנים לא יספקו אחריות לחלקי מערכת הקירור אם לא נעשה בה שימוש במים מרוככים למערכות זו. אבל אנו לא זקוקים ל'איומי' יצרנים. היושרה הפנימית שלנו, כבוד המקצוע והאמון שהלקוח נותן בנו, הם שמביאים אותנו לעשות את מה שצריך לעשות ולהשתמש בחומרים הנכונים לשימוש הנכון. הם שצריכים לספק לנו מניע לשימוש במים מרוככים במערכות הקירור.

הנורמה המקובלת בענף הרכב לשימוש במי ברז צריכה לעבור מהעולם וזה לא המקום לחסוך בהוצאות תפעוליות.

תיאור נזקים למכללים

• אטם הפחם במשאבת המים נשחק כתוצאה מחוסר 'שימון' שמגיע דרך נוזל הקירור.


• כושר הקירור של המנוע מופחת כתוצאה ממוליכות חום נמוכה של מים ללא גליקול.


• קורוזיה של מתכות כתוצאה מאלקטרוליזה המאכלת חלקי אלמיניום.


• בארץ כמעט ואין נזקי קפיאה אבל היו דברים מעולם שמנועים התבקעו ברמת הגולן.


• שימוש בנוזל קירור מתאים מעלה את נקודת הרתיחה ומקטין את סיכויי פריצת צינור.


• נזקי נזילות של מקרני חימום של תא נוסעים שמצריכים פירוק 'דשבורד' ומכלול מיזוג/חימום.


• תפיסת ברזים חשמליים ומשאבות למערכת חימום תא נוסעים כתוצאה ממשקעים.


• קיצור משכי הזמן שבין התקלות במערכת הקירור – אמינות נמוכה של הרכב.

לדוגמה: באחת מבחינות היסטוריית התקלות של רכב מסוים, כחלק מתהליך של שיפור איכות השירות, התגלתה היסטוריה עגומה של מערכת הקירור לפיה במשך שלוש שנים ו-96 אלף קילומטר הוחלפו 6 (שישה) תרמוסטטים תקועים, 3 (שלושה) צינורות עליונים מפוצצים במערכת קירור, רדיאטור עקב נזילה מקורוזיה פנימית, ראש מנוע נוזל לתוך הצילינדר ומעל 65 (שישים וחמישה) ליטר של תרכיז נוזל קרור בעלות כוללת של 14,950 ₪ (התרכיז בלבד) שעורבב כמובן, במי ברז... אז זה טוב שיש עבודה אבל בואו ולא נהייה חלק מהבעייה!

שימוש במים 'מרוככים', אם על ידי התקנת עמוד זליון או ע"י רכישת מארזי מים ל'מגהצי אדים' הם חובה ולא רשות. לא הייתי רוצה להיות בנעליו של מנהל מוסך שייתבע משפטית בגין גרימת נזק ברשלנות למערכות הקירור של הרכב  היות ובחוות דעת מקצועית בנושא יופיע סעיף של שימוש בנוזל קירור  שלא על פי הוראות היצרן וגרימת נזק מצטבר...

לסיכום: שימוש ב'מים רכים' אינו בגדר מותרות.  מלחים במערכת הקירור מייצרים נזקים רבים ומגוונים. ומאחר  שאנו לא מעוניינים להיות חלק מהבעייה,  או היוצרים שלה, עלינו לבצע שימוש במים רכים ולא במי ברז ובוודאי שלא במים מינראליים. מקצוענות מביאה לכלכליות ממקום טוב יותר וזו אחת הנקודות הטובות להתחיל בשינוי בנורמות הפסולות שהתרגלנו אליהן.

(*) מעבדה אלקטרונית לרכב ומכללה אוטומוטיבית.