מאת אדריכלים שרון ועמרי דודש*

לבניה בפלדה מספר שיטות הנובעות בעיקר מההבדלים ההנדסיים הטמונים בהם. בעוד שבניית מבנים רבי קומות, דוגמת קונסטרוקציות גורדי השחקים בארה"ב, משתמשים בפרופילי פלדה עבי דופן כולל רצפות הפלדה, בניית מבני מגורים ומבנים רב-תכליתיים אחרים, צמודי קרקע מבוססת בעיקר על קירות נושאים מפרופילי פלדה דקי דופן. במקרים בהם מדובר במבנים דו או תלת קומתיים בדרך כלל נעשה שימוש בשיטה המשלבת את שתי השיטות הנ"ל.

לשיטה מספר מרכיבים חיוניים מבטון יצוק: רצפת קומת הקרקע יסודותיה  והממ"ד מהווים בו את הבסיס. במקרים בהם הפרוגרמה מחייבת בניית מרתף נבנה גם הוא מבטון יצוק באתר. קונסטרוקציית הגגות משתנה בהתאם לצורתם: גגות שטוחים יצוקים בטון בעוד שגגות משופעים למיניהם מבוססים על אגדי פלדה דקת דופן. קירות המבנה רב שכבתיים ומורכבים ממעטפת חיצונית של לבנים שרופות או טיח על גבי לוחות פוליסטירן צפוף, רדיד אלומיניום, מזרוני בידוד וכיס אויר  בין פרופילי הפלדה כשכבות אמצע וגמר פנים מיושם בגבס.

בארץ, שיטת הבניה בפרופילי פלדה דקי דופן,  שואבת את מקורותיה מאוסטרליה, שם היא הנפוצה ביותר. השיטה מיושמת בישראל מזה 15 שנים, והחלוצה בנושא היתה חברת 'אוסטק שמיר', שאף ביצעה בה התאמות לזירת הבניה הישראלית.

במהלך תקופה זו נבנו בישראל ע"י מאות בתי מגורים צמודי קרקע, שהביאו לחשיפתה ולהעלאת המודעות לה, ויותר מכך: להכנסת תרבות בניה מודרנית המבוססת על "עבודה עיברית" ובניה ירוקה. למעשה, כשאומרים 'בניה מפרופילי פלדה' מתכוונים לשיטה שהיא Costume made , בה הבית 'נתפר' בכל צורה ובכל סגנון, לפי צרכי ובקשת הלקוח.

איכותו המעולה של המוצר, תוצאה ישירה של השיטה,  ביחד עם חשיפה מוגברת לשיטות בניה מתקדמות הנהוגות במדינות המפותחות, הביאה במשך הזמן להזמת השמרנות של הלקוח הישראלי בכל הקשור להעדפתו המושרשת ל"קירות הבלוקים" של השיטה הקונבנציונאלית.

לא רק ללקוחות אלא גם לאנשי מקצוע רבים בתחום ברור היום כי יתרונותיה  הבולטים של שיטת הבניה בפלדה, כמו: איכויות בידוד מעולות, זמן בניה מהיר וקצר- כ- 6 חודשים, בניה נקיה ומדויקת שבמהלכה כמות הפסול הנוצרת באתר הינה מזערית, עמידות גבוהה של השלד והמעטפת בתנאי הקרקע ומכך גם תחזוקה מועטה, קלה ונוחה, הם המדד האמיתי לאיכות המבנה.

שילוב בין לימודים באירופה ובארץ, יחד עם חשיפה לשיטות בניה מתקדמות, מול ההתמודדות היומיומית עם המגבלות המאפיינות את שיטת הבניה הקונבנציונאלית, הנפוצה בארץ, הביאו אותנו, כאדריכלים, לחפש פתרונות בניה מתקדמים המשלבים טכנולוגיה מודרנית עם רמת גמר גבוהה, לביצוע הפרויקטים שלנו.

מעטפת – מווילה טוסקנית ועד ללופט ניו-יורקי

בניה בכל סגנון שבוחרים. חופש הפעולה האדריכלי- עיצובי, המתאפשר בשיטה זו, בולט בעיקר בתחום המעטפת החיצונית. בעוד קירות פנים לרוב מבוססים על לוחות גבס ו/או צמנט-בורד, גמר חוץ נע בין צבע או שליכט אקרילי, דרך לוחות גמר סינטטיים כגון פלנקים וצמנט-בורד ועד מערכות חיפוי מסיביות הבנויות מאבן או לבנים שרופות. אין מדובר פה בחיפוי אסתטי בלבד כמקובל בשיטה הקונבנציונאלית, אלא בשכבת חוץ המהווה חלק אינטגראלי מחתך הקיר.

לדוגמא, בבית  שנבנה ביישוב צורית שבגליל, הביא השילוב בין ההגדרה הסגנונית-אדריכלית לבין המיקום הגיאוגרפי לשימוש במעטפת חוץ עם גמר לבנים הנבנית בשיטת "קיר כפול" תוך יצירת כיס אויר בין שכבות הפנים והחוץ.

חלל פנימי נטול עמודים

קונסטרוקציית הגג הבנויה בשיטת המסבך מאפשרת גמישות תכנונית ועיצובית מכסימאלית בחלל נטול מגבלות בדמות עמודי תמך קונסטרוקטיביים וקירות נושאים, שכולם ממוקמים במעטפת החיצונית של המבנה. בבית שנבנה  בכפר-סבא ניצלנו באופן מירבי את הפוטנציאל של השיטה, ליצירת חללים גבוהים, בעלי פרופורציות גותיות כמעט, בשילוב עם קומת עליית גג חלקית.    

חופש עיצובי

חלוקה פנימית ע"י מחיצות גבס, מאפשרת חופש תכנוני רב , כולל ניצול עובי הקיר למטרות אסתטיות או פונקציונאליות שונות כחלק מהשיטה. כמו כן, היכולת לבצע אלמנטים ופרטים מתוכננים ברמת דיוק גבוהה ביותר, מעודדת אותנו  לחשיבה אדריכלית יצירתית, נטולה מחשש שמה כוונותינו העיצוביות יתורגמו באופן שגוי ומעוות.

בניה ירוקה

לנושא הבניה הירוקה תפקיד חשוב המיושם ברבדים שונים של הפרויקט:

חשיבות עליונה בתכנון מיקרו-אקלימי המתחשב בכיווני הרוח ותנאי המגרש, בשילוב עם מעטפת המצטיינת בבידוד תרמי-אקוסטי גבוה  על ידי קיר רב-שכבתי המשולב בכיס אויר הכולל בידוד מושתל בקירות ובתקרת המבנה. כל אלה מבטיחים נוחות אקלימית מכסימאלית תוך השקעה מינימאלית בחימום וקירור.

לא פחות חשוב הינו השימוש באלמנטים מחומרי גלם ממוחזרים כמו פרופילי פלדה, חומרי בידוד, לוחות OSB וכד'.

בית ללא סדקים

שלד המבנה מורכב ממעטפת קירות נושאים המבוססים על פרופילי פח  מגולוונים (ניצבים, תעלות, כרכובים ואלכסוני חיזוק). מערכת קונסטרוקטיבית זו מוקמת על גבי רצפות בטון מקשיות, היצוקות באתר. במבנים דו-קומתיים ויותר, נוספים לשלד עמודי פלדה מסיביים ((RHS .

המאפיינים הפיזיים של חומר הגלם עצמו ושיטת הרכבת הפרופילים, מאפשרים גמישות מבנית המבטיחה עמידות בפני רעידות אדמה ובכלל זה יכולת התמודדות משופרת עם כל סוגי הקרקע.

ISO מול "טפאלה"

שימוש בחומרים ואלמנטים מתועשים, שמיוצרים בתהליך קבוע תחת תווי תקן ובקרת איכות, כך שאנו כאדריכלים יכולים להיות בטוחים שמדובר במוצר שלם שימשיך להיראות טוב במשך שנים רבות, ולא מבנה 'עטור' בסדקים, מחזה מוכר לכולנו, שאחרי שנים מעטות ייראה כבית ישן הזקוק נואשות לשיפוץ, אם בשל אשפרה לא מספקת ועם בגלל חומרי מליטה ברמה ירודה, חיסכון בדבקים וכו'.

עבודת צוות

חשוב לציין את נושא שדרוג הדיאלוג המקצועי בינינו לבין שאר המתכננים והמבצעים בשטח. נוכחנו לדעת כי דיאלוג זה מהווה את עמוד התווך של תהליך הבניה כולו. גישה זו שמה לה למטרה העיקרית  את השאיפה לרמת האינטגרציה המירבית בין מערכות הבניין השונות וזאת על ידי שיתוף פעולה מלא בין הלקוחות לבין המתכננים, היועצים, מנהלי הפרויקטים והעובדים המקצועיים בשטח. 

בית בתקציב סגור

נושא התקציב שנסגר מראש, עוד לפני היציאה לשטח, מאפשר החלטה שקולה ומעשית לגבי גודל ופריסת הבית ובחירת חומרי הגמר השונים תוך ידיעה מראש במה דברים אמורים ובכמה הכל מסתכם. בדרך זו, יכולים הלקוחות ליהנות לא רק מבית חדש המתוכנן ומבוצע בקפידה, אלא גם מרמת חיים שאותה תיכננו מראש בלא למצוא עצמם במציאות כלכלית שלא מאפשרת חיים שלווים ורגועים, או גרוע מכך, מבנייה שנמשכת זמן רב מידי, בשל 'גלישה' תקציבית גדולה ובלתי מתוכננת ,מעבר ליכולות הלקוח, כתוצאה מחוסר תכנון אספקט זה מראש.

גישה זו אפשרה לנו כאדריכלים, לא פעם, לקבל משוב תקציבי מיידי מהחברה לגבי מרכיבי המפרט וחומרי הגמר השונים ולבצע התאמות עיצוביות ותכנוניות באופן שוטף , ללא חריגה תקציבית.

בית בחצי שנה

כמובן שאין לשכוח את הגורם הקריטי של הזמן, כאשר מדובר לרוב בלקוחות שרכשו מגרש בממון רב, חלקם משלמים תשלומים שוטפים לכיסוי משכנתא עבור המגרש ותהליך הבניה השוטף, ובמקביל מתמודדים עם עלויות שכירות חודשיות בהמתנה לכניסה לביתם החדש. כאן נכנס נושא מהירות הביצוע שנמדד בחודשים ספורים, כאשר מועד סיום הבניה והכניסה לבית החדש ידוע וברור מראש. לא פעם גורם עיכוב בלוחות הזמנים- תופעה שכיחה בשיטת בניה קונבנציונאלית- למתיחות בין הלקוח לבין אנשי המקצוע ובכך גם נפגעת, בסופו של דבר, איכות המוצר המוגמר.

אפס תחזוקה

מאחר וכאמור מדובר במבנה מתקדם, בעל מעטפת רב-שכבתית איכותית עם חומרי גמר ברמה גבוהה ביותר, אשר נבנה בתהליכי ביצוע מבוקרים, תהליך ההתיישנות של המבנה הינו איטי בהרבה מאשר בבניה הקונבנציונאלית.

משום כך, נדרשת רמת תחזוקה מינימאלית על מנת לשמר אותו במראהו ובמצבו המקורי.  

לסיכום: כאדריכלים, חשוב לנו לדעת שבית אותו תכננו וליווינו, יספק נוחות לדייריו לא רק מבחינה תכנונית ויתפקד כמוצר שלם ואיכותי לאורך שנים רבות.

באותה מידה חשוב לנו להיות בטוחים שמאחורי המוצר הזה, ששמו 'בית', יש גב של חברה אמינה, שנותן מענה לכל בעיה באם כזו מתעוררת.

* הכותבים הם בעלי משרד אדריכליםSTUDIO ARCASA