שיחה עם יעקב חלווה, יו"ר ועד ענף פחחות וצבע באיגוד המוסכים
מאת אסתר קוזלובסקי
יעקב חלווה מכהן, מאז פברואר 2005, כיו"ר ועד פחחות וצבע באיגוד המוסכים. מאז תחילת פעולתו הוא הפיח רוח חדשה בענף תיקוני הרכב לאחר תאונה והוא פועל למען החזרת הכבוד המקצועי לענף וכדי למנוע הונאות ביטוח. יעקב חלווה הוא הבעלים של מוסך המיישרים – חלווה בע"מ באיזור התעשייה נשר.
"פחח הרכב", אומר חלווה, "הוא קודם כול אומן. היום צריך כתב הסמכה לצבע וכתב הסמכה לפחחות. על מנת להחזיר את האוטו למצב הקודם צריך הפחח להיות אומן, לאהוב את האוטו ואת המקצוע".
רוב העובדים בענף הפחחות באים מהמגזר הערבי. "אנחנו מברכים על כך", אומר חלווה, "אבל ברצון היינו מוכנים לקבל ולהכשיר גם חיילים משוחררים עקב מחסור בידיים עובדות. אנו חושבים שענף הפחחות הוא ענף אומנותי ובו יכולים להשתלב ישראלים נוספים".
דור שני בענף
חלווה הוא דור שני בענף הפחחות. אביו, אליהו חלווה, דור תשיעי בארץ, היה בין הפחחים המובילים בארץ ובעל מוסך משלו. יעקב נכנס לעבוד עם אביו לאחר שסיים את בית הספר היסודי, עבד ביום ולמד בערב. זו משפחה של בעלי מוסכים בצפון הארץ. גם לאחיו וגם לדודו יש מוסך פחחות וצבע בצפון.
פעילותו ויוזמתו של חלווה משתרעות מעבר לתחום המוגדר שלו. יש לו חזון ויעדים. החזון הוא, להגיע ליום שבו מוסך יעבוד באופן ביצועי ובטיחותי, בהגינות וביושר. חלווה מכיר מספר רב של מוסכים מקצועיים הגונים וישרים ו"חבל שבגלל כמה תפוחים רקובים נפגע שמם הטוב של רוב המוסכים", הוא אומר. "אני מכיר לא מעט מוסכים שמקיימים הסדרים עם חברות הביטוח. מוסכים טובים, אבל קשה להם, כי הם אינם מסוגלים להשקיע את הזמן הדרוש לביצוע עבודה מקצועית בסכום שהם מקבלים ובלחץ שחברות הביטוח מפעילות עליהם לתקן במחירים שמוסך הגון אינו יכול לעמוד בהם. כל מה שחברות הביטוח רוצות הוא להוזיל את התיקון, בלי להתחשב ברמת חלקי החילוף ובאיכות העבודה".
החזון של חלווה
החזון של חלווה הוא, איפוא, לשנות את התדמית הלא מוצדקת של המוסכים ולהעלות את אימון הציבור בהם. לשם כך יש לבטל את הלחצים האדירים מצד הגופים הכלכליים בעלי האינטרסים, כגון חברות הליסינג, ההשכרה והביטוח. יש להביא את משרד התחבורה לכך שיפעיל את סמכותו וידאג לטפל בחוליים הקיימים בענף הרכב, הן בתיקונים והן בנהלים. אנו מצפים ממשרד התחבורה לפעול לסגירת 'מוסכי מדרכה' בלתי חוקיים המבצעים תיקונים תחת סככות בתים בדרך לא בטיחותית ולא מקצועית. חייבים לשכנע את אנשי משרד התחבורה בעובדה שאחוז התאונות הנגרמות מתיקון לקוי, כלומר מכשל טכני, אינו זה שעליו הם מסתמכים- 0.4% מכלל התאונות. השיעור האמיתי לבטח דומה לשיעור הקיים בשאר המדינות המתוקנות והנע בין 15% לבין 25% מכלל התאונות. ביום שבו משרד התחבורה ישתכנע ויאמין שזה האחוז הנכון, סביר להניח שגם יפעל נכון ויתקן את דרכי עבודתו והתייחסותו. המאמץ ראוי גם אם נמנע הרוג אחד בתאונות.
משרד התחבורה גרם עוול משווע לציבור המבוטחים בכך שלא נתן גיבוי לשמאים העובדים בשיקול דעת, ובמקום זאת צידד, ועדיין מצדד, ב'שמאי בית' שנותנים את הטון בקשר למהות התיקון והתוצאה ידועה. כן גורם משרד התחבורה עוול לציבור רוכשי הרכב בכך שאין ציון ברישיון הרכב לעובדה שהוא 'אבדן להלכה'. לדעת חלווה, אחריותו של משרד התחבורה היא להביא בפני הציבור עובדה זו, אך המשרד "מנסה להתאמץ מה שפחות והציבור אינו מעניין אותו"
'אבדן להלכה'- שרשרת של כשלים
Total Loss – 'אבדן מוחלט'- נקבע כאשר הנזק לרכב עולה על 60% מערכו. במצב כזה מפצה חברת הביטוח את המבוטח במלוא שווי הרכב, והרכב יורד מהכביש.
'אבדן להלכה', לעומת זאת, הוא מצב שבו הנזק שנגרם לרכב איננו מגיע להגדרת 'טוטאל לוס', אך חברת הביטוח עושה חסד עם הלקוח המבוטח, ומשלמת לו את מלוא ערך הרכב כמו ב'טוטאל לוס'. מדובר בנזק של 55.59%. ההבדל של 0.41% נותן לבעל הרכב את מלוא הערך, אך הרכב אינו מושבת, המבוטח מעביר את הבעלות לחברת הביטוח, וזו מוכרת את הרכב לסוחר רכב.
" 'אבדן להלכה', בשונה מ'אבדן מוחלט', הוא שיטה שמאפשרת החזרת רכב שניזוק קשה, לרוב בערכים שנעים סביב 50% מערכו, אל הכביש לאחר תיקונו", אומרת עו"ד אינגריד הר-אבן, היועצת המשפטית של איגוד המוסכים. שיטת ה'אבדן להלכה' מולידה שרשרת של כשלים, וביניהם מכוניות במצב בטיחותי מסוכן שנסחרות ומסכנות את בטיחות הנוסעים; בעיית מידע קשה לרוכש התמים; מכוני רישוי ובדיקה כושלים פעמים רבות מחמת רשלנות מקצועית, ובחלק המקרים אף נמצא כי שיתפו פעולה עם סוחרי רכב; ירידת הערך האמיתית של הרכב אינה באה לידי ביטוי במחיר הרכישה, ובכך נגרם לרוכש נזק כלכלי ישיר ומיידי.
יש כאן שתי בעיות. האחת, טיב התיקון שבוצע אינו ידוע, ובמקרים רבים הוא מבוצע במוסכים לא מורשים, פיראטיים, או בשטחי יו"ש, ללא פיקוח. בעיה זו אמורה להיפתר על ידי "חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גנבות)" תשנ"ח 1998 . החוק מחייב המצאת אישור ממוסך מורשה על ביצוע התיקון טרם מסירת רישיונות הרכב. אלא שעדיין לא מתקיים יישום החוק בפועל.
הבעיה השנייה היא היעדר המידע השקוף. כיום, אין כל הוראת חוק ספציפית שמהווה מקור שמחייב למסור לרוכש הרכב את דבר קיום התאונה הקשה, ועל כך שהוכרז בעבר כ'אבדן להלכה'. חובה זו חלה מכוח ההכלות הכלליות של תום לב והלכות המסחר התקין, ואין כל צורך בהוראת חוק מפורשת לעניין היקף הגילוי. אך זה לא נעשה, מה גם שעל פי הדין הקיים חל איסור על מוסך, או לפחות אין עליו חובה, לספק את היסטוריית הרכב למי שאינו הלקוח, מסבירה עו"ד הר-אבן.
ענף שירותי הרכב נערך לחוק רישום חלקי רכב משומשים
בכנס מוסכים של מחוז חיפה והצפון, שהתקיים ביולי 2007, הסביר חלווה, בתפקידו כיו"ר ועד ענף פחחות וצבע , שוועד הענף תומך בחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים. המטרה היא השבת המקצועיות, הכבוד והפרנסה למוסכים; הגנה על הצרכן; מניעת גניבת רכב; וצמצום מספר תאונות הדרכים.
תמונת מצב כיום היא עגומה. חוסר הוראות ותקנות ופעילותם של גורמים אינטרסנטים מביאים לזליגה של מיליארד ₪ מפרנסת המוסכים אל השוק השחור. התיקונים הפיראטיים של הרכב שהוכרז כ'אבדן להלכה' גורמים להצטמקות ענף המוסכים. עובדים נפלטים מהענף ונפתח מקור ליצירת הון שחור ולאבדן הכנסות למדינה, כי הרי מוסכים פיראטיים בשטחים אינם משלמים מיסים. לפני שנתיים עמדה הכנסת לחוקק את חוק רישום חלפים, אך גורמים אינטרסנטים עצרו את החקיקה. אולם האיגוד תומך בחוק שמטרתו צמצום, עד כדי ביטול, של גניבות רכב למטרות פירוק ואספקת חלקים. החוק יביא לכך שכלי רכב שיינזקו יתוקנו במוסכים מורשים, או יפורקו. העבודה תחזור למוסכים, הלקוחות יסעו בכלי רכב שתוקנו בצורה מקצועית ובאופן בטיחות וחוקי, תצומצם התופעה של תיקון פיראטי בבית על ידי עובדי מוסכים שגם משתמשים בציוד שנטלו מהמוסך.
"כולנו נרוויח, יהיו פחות גניבות, פחות מכוניות שנמכרות לציבור התמים שרוכש 'פצצות מתקתקות', ויצומצם ההון השחור", מסביר חלווה.
איך הדרדרנו?
איך קורה שהתדרדרנו למצב עגום זה? לחלווה יש תשובה: חברות הביטוח יזמו את ה'אבדן להלכה' מסיבות כלכליות, במטרה להגדיל רווחים. שותף ומסייע להם - המפקח על הביטוח: יש בזה 'צ'ופר' למבוטח. המסייע והמאשר הוא מי שאמור לפקח על הביטוח ה'עיוור', והמעדיף לעצום עיניים, הוא משרד התחבורה. התוצאה היא תיקונים במקומות זולים ומפוקפקים וגניבת רכב לחלקים הדרושים לתיקון רכב 'אבדן להלכה'. מאחר שמשרד התחבורה מאמין, כאמור לעיל, שאחוז התאונות שנגרמות מתיקון לקוי הוא זניח, חברות הביטוח מגישות למפקח את חשבון הגניבות והוא מאשר להן להעלות את פרמיות הביטוח.
השיטה הקלוקלת הזו מוציאה את המוסכים ההגונים ממעגל העבודה וההפסד הוא גדול.
לו משרד התחבורה היה בודק כהלכה, היה מגלה ש- 90% מגניבות הרכב נועדו לספק חלפים למוסכים הפיראטיים. בימים אלה פועל איגוד המוסכים, בשיתוף עם יחידת אתגר במשטרת ישראל, לשינוי חקיקה ולגרום לכך שייאסר תיקון רכב בשטחי הרשות, דבר שיעלה את היקף העבודה במוסכים על כל ענפיהם ולתחרות רצויה ביניהם. והזכרנו כבר את הבטיחות ואת השקיפות במצב הרכב.
ליישם חוקים ולהרחיבם
וכך מבקשים המוסכים ליישם את החוק: תיקון המכוניות ייעשה אך ורק במוסכים מורשים, אך ורק על פי אישור של מנהל מקצועי, אך ורק ע"פ חוות דעת של שמאי וע"פ תקנה 309, ולא במקומות פיראטיים. רק אז יועברו רישיונות הרכב לרוכש. האיגוד פועל ושוקל בימים אלה גם על הקמת קורסים להכשרת בעלי מקצוע בענף הפחחות והצבע. והתוצאות החיוביות ברורות.
"מה אנחנו, חברי ועד ענף הפחחות והרכב באיגוד המוסכים, מבקשים:", שואל יעקב חלווה ומשיב, " יישום החוק ע"י רישום ידני קצר בחוברת הרישום. על עובד המוסך לרשום אך ורק את חלקי מעטפת הרכב שפורקו שלא על מנת להרכיבם בחזרה, ואת החלקים המשומשים שנרכשו לצורך הרכבתם: דלתות, כנפיים, מכסים, מגנים. כשמדובר במכונאות – מנוע ותיבת הילוכים. אפשר גם לרשום במחשב: ועד הענף בדק ומצא שניתן להוסיף לתוכנה הקיימת פעולה פשוטה של רישום מהיר שעונה על דרישות החוק והמשטרה. ובנוסף – וזאת כהמלצה - ניתן באותה תוכנת מחשב להדפיס מדבקה שאותה אפשר להדביק על החלק שאותו מעוניינים לשמר ועליה יהיו הפרטים המזהים של הרכב שממנו פורק החלק".
ויש גם התחייבות לעתיד: "יחד עם ארגוני תחבורה ויחידת אתגר, אנו פועלים כדי שיבוצעו תיקוני חקיקה נוספים, ביניהם איסור תיקון רכב בשטחי הרשות. לצידה יש להוסיף סנקציות קשות כנגד סוחרים בעלי עניין וגם כנגד אזרחים, למנוע העברת רכב לתיקון במוסכים פיראטיים. ועד הענף פועל בשיתוף עם משטרת ישראל ומשרד התחבורה לסגור מוסכים שעובדים ללא רישיון.
נושא נוסף שכלול בחזונו של חלווה הוא הסדרת ענף ה'ליסינג'. הכשל הבסיסי בענף זה נובע מהיעדר חוק מסדיר. איגוד המוסכים פועל, וימשיך לפעול, להסדרת ענף ה'ליסינג', בעיקר בנושא התחזוקה והתיקונים של הרכב ובנושא של ייבוא רכב ברמת בטיחות של מכונית פרטית. שאם לא כן נגיע למצב שתוך 3 שנים כמות אדירה של מאות אלפי כלי רכב תועבר לשוק הפרטי ברמת בטיחות נמוכה. 70% מכלי הרכב שנרכשו בחמש השנים האחרונות היו עבור חברות 'ליסינג' שינוי המצב יוביל להוזלת הרכב החדש שנרכש על ידי הציבור הפרטי שבעצם מסבסד כיום את ההנחות שניתנות לחברות הליסינג.
הפורום לצרכנות תחבורתית נבונה מסייע לאיגוד במאבק להסדרת ענף הליסינג ובמיוחד פועלים היו"ר איציק קלרטג ואורי גורביץ. הפורום הכין מצגת לסמנכ"ל משרד התחבורה והציג את המצב כיום: חברת הליסינג מפתה את החברות בנימוק "האוטו עלינו"; חשב החברה מעוניין "שיעלה כמה שפחות". השמאי מטעם אומר: "בשכר הטרחה שמשלמים לי מספיקה תמונה בדואר". חברת הביטוח מציעות, "קחו רכב חלופי, זה 'אבדן להלכה'". מוסך ההסדר מתנצל: "הכי בזול שנתבקשתי, בקבלנות"
זו הסיבה שמוסכים מורשים, שרוצים לפעול בהגינות, אינם רוצים לעבוד עם חברות ההשכרה והליסינג משום שהסכום שחברות אלו מוכנות לשלם עבור התיקון הוא מחיר הפסד. המוסכים שעובדים עם חברות הליסינג וההשכרה מקבלים מחברות אלו חלקים זולים ולא תקניים שאתם עליהם לתקן את הרכב.
סיכום ביניים
חלווה מונה את הישגי הוועד לגבי השלב הראשון של הפעילות:
- חברות הליסינג תהיינה מחויבות לקבל רישיון שעד כה לא היה בו צורך..
- יש לבצע 'טסט' לרכב כבר בשנה הראשונה.
- על חברת הליסינג להציג חוסן כלכלי, ערבויות כספיות וכו'.
- יבוצע רישום ברישיון בדבר מקוריות הרכב והמחכיר.
- תוטל אחריות על הדירקטורים ועל קציני בטיחות.
עוד מבקש חלווה לסייע למוסכים על ידי פתיחת השוק לתחרות הוגנת ולאפשר תיקון לאחר תאונה לא רק במוסכי ההסדר. "נפעל נגד המפקח על הביטוח לביטול האפליה בין המבוטחים וה'הטבות' שמאלצות מבוטחים להגיע לתיקון אך ורק במוסכי הסדר. מכאן נסללה דרכם של חברות הביטוח להחליט מי השמאי, מהות התיקון, סוג החלקים שלרוב הם באיכות ירודה ולבטל את הזכויות של המבוטח לבחור את השמאי מטעמו והמוסך מטעמו, בלי לקבל קנסות בסכומים לא מבוטלים של כינון הפוליסה והשתתפות עצמית מופרזת. מנהל אגף המוסכים במשרד התחבורה, שמעון אברהם, מחזיק מעל 7 שנים במגירה תלונות חריפות כנגד שמאי בית אשר ביצעו עבירות לכאורה, וחלקם, למרות הוראותיו, המשיכו וממשיכים גם היום לבצע עבירות לכאורה. (הוראת נוהל מרץ 2004).
"שמאים רבים" , אומר חלווה, "אינם מסוגלים להתמודד אל מול הלחצים של חברות הביטוח, ומתפללים ליום שבו משרד התחבורה, האחראי הבלעדי עליהם, יסדיר את ענף השמאות עליו הוא מופקד ויאפשר להם לבצע עבודה טובה תוך שיקול דעת ומקצועיות למבוטח ולמבטח". חלווה אומר ששמעון אברהם, במשך שנים רבות, לא השתמש בסמכותו ולא קיים את התחייבויותיו למוסכים ולשמאים. איגוד המוסכים פנה למשרד מבקר משרד התחבורה אך גם משם לא באה הישועה.
חלווה ויו"ר האיגוד בצפון החליטו להנהיג 'פיילוט' למען הציבור בצפון שבו שמאי ובעל מוסך יעמדו לרשות הקהל בבית האיגוד בצפון בימים ובשעות שייקבעו מראש, לשאלות ולבירורים. משרדי האיגוד יפרסמו זאת בעיתונות המקומית ובאתר האיגוד. במידה שהדבר יצליח, הוא יונהג במקומות נוספים.
פחחות וצבע – השם עושה עוול למיומנות ולידע שנדרשים בענף
יעקב חלווה הוא הבעלים של מוסך המיישרים – חלווה בע"מ באזור התעשייה נשר, העוסק בפחחות וצבע בלבד. כשביקשתי מנהג האוטובוס לעצור לי קרוב לרחוב החרושת 14 באיזור התעשייה נשר, שאל, לאן אני צריכה, אמרתי למוסך, אבל שכחתי לשאול את השם. "זה בטח מוסך המיישרים", אמר, "אוהו, זה מוסך ידוע, כולם מכירים אותו בסביבה, הם מה זה בסדר" והבעה של כבוד נפרשה על פניו.
את המוסך הקים יעקב חָלֶוָוה ב- 1973 ושנועד להיפתח למחרת אותו יום כיפור שבו החלה 'מלחמת יום הדין' יעקב, במקום לחנוך את המוסך, עלה עם היחידה שלו לרמת הגולן. אבל המוסך נפתח, ובזמן, על ידי השותף, שהיה כבר גמלאי. ב- 1992 עבר המוסך לשטח גדול יותר ומשתרע על פני שני דונמים, מזה שטח בנוי 700 מ"ר.
המוסך מטפל בפחחות וצבע בלבד, בעיקר לאחר תאונות, לכל סוגי מכוניות הנוסעים של לקוחות פרטיים. המוסך מעדיף שלא לעבוד תחת הסכמים עם חברות הביטוח ואינו מקיים הסדר עם אף אחת מהן, משום שהדבר מגביל את שיקול הדעת המקצועי.
במוסך 25 עובדים שמייצגים את מגוון תושבי הצפון: דרוזים, ערבים נוצרים ומוסלמים, ויהודים. העובדים עוברים הכשרות מקצועיות רבות. חלווה משתמש זה 30 שנה בצבעי דופונט. השנה שלח צבעים שלו לקורס צביעה במים בקפריסין שמקיימת חברת דופונט לרגל התקן המחייב צביעה על בסיס מים החל ב- 2008, אם כי חלווה מסופק אם התקן ייושם כבר בשנה הבאה. מלבד ההכשרות בקפריסין, עברו העובדים הכשרות לתיקונים אצל מספר יבואנים.
כמו בכל תחומי הרכב, גם בתחום הצבע יש חדשנות: ראשית, עוברים כאמור לצבע על בסיס מים.2008. שנית, יש להתקין מערכות סינון אוויר. מוסך שעוסק בצבע חייב להשקיע הן לרווחת העובד ובריאותו, והן לאיכות הסביבה. המוסכים בצפון הארץ עובדים בהרמוניה עם ארגוני איכות הסביבה, ועזרה רבה מושיט אבי אורן, יו"ר סניף חיפה והצפון.
השנה מכניס חלווה תנור שני למוסך שלו, לצביעה בצבע על בסיס מים. הצביעה הזו שונה מהצביעה בשיטה הקיימת, ורק התנורים החדשים מתאימים לכך. הצביעה נעשית בעזרת מחשב ומכונת צבע. כן יש להשתמש בצבעים לערבוב על פי הוראות יצרן, בהתאם לדגם המכונית.
אשר לפחחות, יש במוסך ציוד חדשני ליישור שלדות ומרכבים. היישור בשיטת החימום הרגיל הולך ונעלם, ועתה נעשה בחימום קר. השם פחחות וצבע, עושה עוול לענף. המושג פחחות הוא מטעה. במכונית של היום השלדה אינה נפרדת עוד מהרכב. המנוע, תיבת ההילוכים, המתלים ומערכת ההגה, כולם חלקים שמורכבים על קורות חיזוק – השלדה. הפחחות אחראית לשלדה, כלומר לתיקון המרכב וקורות החיזוק, והעבודה חייבת להיות מקצועית.לאחר התיקון יש להביא את הרכב למוסכים מקצועיים להשלים את התיקון, למשל, כיוון פרונטים ועוד. |