תרומתה של ההשקעה בבטיחות בעבודה לארגון עשויה לבוא לידי ביטוי בעיקר באמצעות שלושה מרכיבים:
שיפור יעילות ביצוע העבודה והגדלת הפריון - לעיתים, יישום של שיטות עבודה בטוחות יותר מייעל את תהליכי העבודה, ומגדיל את הפריון באמצעות חיסכון בכוח אדם וקיצור משך הביצוע של העבודה. תופעה זאת קיימת בעיקר במקומות עבודה בהם שיטות מתקדמות של מיכון, ושימוש באמצעי ייצור משופרים, מחליפים עבודות כפיים שיש בהן סיכון לעובדים.
חיסכון בעלויות תאונות בעבודה - העלות הממוצעת הלא-מבוטחת של תאונת עבודה לארגון בישראל נעה בין 5,000 לבין- 15,000 ₪ לתאונה. זאת, בלי לחשב עלויות הנובעות מתביעות נזיקין, הפסד לקוחות ופגיעה במוניטין. שיפורים בטיחותיים מקטינים את ההסתברות של אירוע תאונה, ומקטינים, לפיכך, את תוחלת הנזק הכספי הצפוי לארגון עקב תאונות כאלה.
חיסכון בתשלום פרמיות ביטוח מעבידים ותביעות צד ג’ - קיים מיתאם בין התאונות והתביעות בארגון, לבין גובה הפרמיות המשולמות לחברות הביטוח המבטחות סיכוני תאונות. הפחתה בתאונות לעובדים ולאחרים תבוא לידי ביטוי, בטווח הארוך ואף הבינוני, בהקטנת הנטל של תשלומי הפרמיות המשולמות לחברות הביטוח.
שלושת גורמים אלה ניתנים לחישוב. נוסף אליהם, קיימות תועלות כלכליות בהשקעות בבטיחות שקשה אמנם לכמת אותן, אך גם הן מהוות יתרון כלכלי:
שיפור האיכות ומניעת תקלות - כאשר העבודה מתבצעת באופן בטיחותי יותר, על פי הנהלים, ועם כלי העבודה המתאימים, פוחתות תקלות והפרעות הפוגעות באיכות המוצר וגורמות להוצאות מיותרות. קשה לכמת את החיסכון בעלות הנובע משיפור בבטיחות, אך יש שהעריכו (רוזנפלד, 2008) כי בענף הבנייה, למשל, עלויות אי-האיכות עלולות להגיע לכדי 10% מכלל ההוצאות של היזם. שיפור הבטיחות יכול להפחית את עלויות אי-האיכות במידה משמעותית.
הקטנת תחלופה והיעדרות עובדים - לעובדים בארגון בו קיימים תנאי עבודה בטוחים ובריאים (בהתייחס למשל לצפיפות, רעש, תאורה, אוורור, ארגונומיה וכדומה), יש מורל גבוה יותר, שביעות רצון גבוהה יותר ממקום עבודתם, ומחויבות גדולה יותר לארגון. כתוצאה מכך העובדים נעדרים פחות מעבודתם, תחלופת העובדים קטנה, תוך חיסכון רב במשאבים המושקעים בגיוס עובדים, הדרכתם, ואובדן תפוקה בשל מחסור בכוח אדם מיומן.
הקטנה בהוצאות לתשלום קנסות ולפיצוי נפגעים - בטיחות ברמה גבוהה מקטינה את הסיכוי שהארגון ייקנס בשל עבירות בטיחות, וכן את הסיכוי לתביעות נזיקין מעובדים שנפגעו בשל רשלנות המעסיק. קשה לכמת מראש את הגורמים האלה, אך ללא ספק הם עלולים להוות הוצאה רצינית לארגון אם וכאשר מתרחשת בו תאונה רצינית הגורמת לנכות, או חלילה למוות של עובד או של צד ג’ (עובד קבלן, ספק, אורח המבקר בארגון וכו’).
בהקשר זה, ראוי לדעת, כי לפי פקודת הנזיקין, אם הפרת חוק גרמה נזק לאדם, הוא רשאי לתבוע פיצויים ממפר החוק שגרם לו את הנזק. לפיכך, נוסף לתביעה פלילית המוגשת על ידי המדינה בגלל הפרת חוקי הבטיחות, עשוי מעביד להיתבע בתביעת נזיקין על ידי אדם שנפגע בתאונת עבודה. תביעת נזיקין יכולה להיות מוגשת גם כשאין אחריות פלילית, מאחר שהעילה לתביעה פלילית נקבעת על פי כללים אחרים מאלו של תביעת נזיקין אזרחית. אמנם מעבידים יכולים להתגונן מראש נגד תביעות נזיקין על ידי רכישת פוליסת “ביטוח מעבידים” המוצעת על ידי חברות ביטוח פרטיות, אך קיימים מקרים של התרשלות המעביד שאין הביטוח מכסה אותם.
יתרון שיווקי - לארגונים המקיימים רמה גבוהה של בטיחות ובריאות בעבודה, והמקפידים לקבל התעדה ממוסד מוסמך, יש יתרון שיווקי אל מול לקוחות גדולים (כגון הצבא האמריקני וחברות בינלאומיות מסוימות) המעדיפים ספקים המקיימים רמת בטיחות ובריאות גבוהה. לכן, יותר ויותר ארגונים בישראל ובעולם כולו שואפים להיות מתועדים ב”תו הזהב” המשולש הכולל עמידה בדרישות תקנים של איכות המוצר או השירות, איכות סביבה ובטיחות.
העלאת ערך החברה לרוכשים פוטנציאליים - מכירה ורכישה של חברות איננה תופעה נדירה. המחיר אותו משלם הרוכש מושפע גם מרמת הסיכון של החברה. שוויו של המפעל מושפע מרמת הסיכונים בו, ומקיום מערכת ניהול בב”ת מסודרת ומבטיח כי ערך המפעל לא ירד עקב היותו מסוכן, ועל כן חשוף לנזקים ולתביעות.
שיפורי בטיחות אופייניים בעבודות ובפעילויות בארגונים
ניתן לשפר את הבטיחות של ביצוע העבודה באופנים שונים, המתייחסים לניהול ולארגון העבודה, שיטות ביצוע, הדרכות, עיצוב סביבת העבודה, שימוש בציוד משופר ועוד. דוגמאות אחדות מוצגות להלן:
ארגון העבודה: הפחתת שעות עבודה במשמרת, הפסקות מספיקות, השוואת מאמצים בין העובדים, עיצוב עבודה יעיל יותר המונע בזבוז זמן, הימנעות מהפעלת לחץ של העובדים לסיים את העבודה במהירות, תשלום לפי שעות ולא לפי הספק.
שיטות ביצוע: הכנסת עקרונות ארגונומיים בעת הפעלת מאמצים בעבודה, התאמת שיטות העבודה למכשור ולסביבת העבודה, עיצוב שיטות בכיוון של הפחתת מאמצים ומתחים על העובד.
הדרכות: מתן הדרכות יעילות - במיוחד לעובדים חדשים - על האופן הנכון והבטוח לביצוע העבודה, תוך התחשבות בשיקולים ארגונומיים, מתן מידע לעובד על הסיכונים בעבודה ואופן ההימנעות מפגיעה, ושימוש בציוד מגן אישי מתאים.
עיצוב סביבת העבודה: הגדלת אזורי העבודה, הקטנת צפיפות עובדים, שיפור תאורה, אוורור, טמפרטורה, יניקה, ניקוז, סילוק ופליטה של חומרים מזהמים, שמירה על סדר וניקיון וכדומה.
ציוד משופר: במצבים רבים ציוד טוב יותר מקל מאוד על העובדים. לדוגמא: שימוש ב”מלגזת אדם הולך” לניטול משאות, שימוש במשאבת ואקום להרמת חפצים, מיטות וכסאות גלגלים מתנייעים (לבתי חולים), שימוש בזרוע רובוט בתעשיית מוצרי מתכת, וכדומה. שימוש מושכל במיכון - ואף ברובוטיקה - מפחית את חשיפת העובד לסיכונים רבים, ואף חוסך ממנו מאמצים העלולים לפגוע במערכת שלד-שריר.
מרכיבי העלות של תאונות עבודה
חישוב התועלת מהשקעה בבטיחות צריך לכלול גם את החיסכון הצפוי כתוצאה מהקטנת מספר התאונות או חומרתן. כדי לאמוד את החיסכון הצפוי בשל כך, יש צורך לדעת מהי העלות של תאונת עבודה לארגון. רק כאשר העלות הממוצעת של תאונת עבודה ידועה, ניתן להעריך את החיסכון הצפוי עקב הפחתה בשיעורי התכיפות והחומרה של תאונות העבודה. העלות של תאונת עבודה לארגון כוללת את המרכיבים הבאים:
שכר לנפגע שנעדר מהעבודה עקב תאונה. המעביד חייב במלוא תשלום השכר לעובד הנפגע שנעדר מעבודתו. עלות זאת משולמת רק באופן חלקי על-ידי המוסד לביטוח לאומי: אין מפצים עבור תשעת הימים הראשונים של הפגיעה, ומשלמים רק 71% מהשכר המבוטח. אין גם כל פיצוי לנזק הנגרם למפעל כתוצאה מתקורות הנובעות מהעסקת עובד (מעבר להוצאות המשכורת, יש לארגון תקורה להחזקת העובד בגין הוצאות אחזקתו, רווחה, הסעדה, והטבות אחרות אשר אינן באות לביטוי בתלוש המשכורת).
אובדן שעות עבודה של עובדים אחרים עקב התאונה. המוסד לביטוח לאומי אינו מפצה כלל את הארגון על אובדן שעות עבודה של עובדים אחרים (פרט לנפגע) אשר עבודתם נפסקת עקב התאונה. עובדים אחרים מאבדים זמן עבודה עקב פעילויות כגון פינוי הנפגע, ביקורים אצל הנפגע וכדומה, וכן עקב שיחות על התאונה ונסיבותיה, בירורים וחקירת התאונה, זמן המוקדש להשבת סביבת העבודה למצב תפעולי, זמן לגיוס מחליף והדרכתו, וכן השקעת זמן על-ידי מנהלים ובכירים אחרים בחברה לטיפול בהיבטים שונים - משפטיים וכלכליים - של התאונה. רוב ההוצאות האלה אינן מבוטחות.
נזק לסחורה, לציוד ולמתקנים. לעיתים קרובות תאונת עבודה כרוכה לא רק בפגיעה בעובד, אלא גם בנזק לרכוש, סחורה, כלי רכב וציוד אחר. רק חלק מהנזק מובטח בדרך כלל.
הוצאות טיפול רפואי בארגון הניתן לנפגע במקום, כולל הוצאות לציוד רפואי וציוד חירום ההופך לא שמיש בעקבות התאונה.
הוצאות בגין קנסות המוטלים על המפעל על-ידי הרשויות במקרה של הפרת חובה חקוקה.
פגיעה בכושר היצור / ירידה בתפוקה. תאונה עלולה לגרום להשבתת תחנות או תהליכי עבודה, ולכן גם להאטה בכושר הייצור של המפעל ולירידה בתפוקה. במקרים מסוימים, הארגון לא יוכל לספק הזמנות שקיבל עקב התאונה. נזקים כאלה אינם מכוסים, בדרך כלל.
פגיעה במוניטין העלולה לגרום לביטול חוזים, הפסד הזמנות ואובדן לקוחות. נזקים אלו הם הקשים ביותר למדידה, והם אינם מכוסים, בדרך כלל.
פגיעה במורל העובדים העלולה לגרום הן להיעדרויות, איחורים ותחלופה גבוהה, והן לתביעות מצד העובדים להעלאות שכר עקב הסיכון בעבודתם. גם נזקים אלה קשים מאוד למדידה, ואף הם אינם מכוסים, בדרך כלל.